לא הייתי באותו שיעור שלמדנו את השיר, אך קראתי את המילים ועשיתי לו ניתוח משלי. בשיר מתואר עץ האקליפטוס. רחל מתארת אותו כאדם נבול, נעלב ונבגד. כך היא מתארת אותו לאחר שכורתים אותו. אני חושב שרחל קצת הגזימה בתיאור שלה. נכון שהעץ חי, אבל הוא לא שותת דם, ולא נבול וכועס כל כך כמו שהיא מתארת בשיר. והאמת, בלי אותו העץ שנכרת היא לא הייתה יכולה לרשום את השיר על דף...
בגלל שלא הייתי בשיעור, אני לא יכול לתת ניתוח יותר משמעותי לשיר. האמת, אני לא מבין למה רחל רשמה את השיר הזה. האם היא ניסתה לצאת נגד כריתות העצים? אך כריתת העצים היא בסה"כ דבר טוב, כי אנו משתמשים בו לצרכים חשובים, ולא סתמיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה