בשיעורים האחרונים למדנו וניתחנו את השיר אורן. השיר מספר על הילדות של לאה גולברג ועל חייה העכשויים בשיר. רשום שכמו האורנים, שהיו במולדתה, היא נמצאת וקרועה בין שתי מולדות. וגם יתרה מכך מוסיפה שגם הציפורים יודעות מה ההרגשה של העקירה הזו מהמולדת. האמת, התבאסתי קצת ללמוד את השיר הזה, מפני שעוד הפעם אנחנו לומדים שירים עצובים, במקום שמחים.
אני מבין גם למה לאה גולדברג הרגישה מה שהרגישה, מפני שגם אני עברתי עיר, וההרגשה לעזוב את המקום שאתה חי בו, וכל החברים שם, היא הרגשה לא נעימה, ולכן הבנתי למה היא רשמה את השיר. אך אני לא מבין מדוע היא הקצינה כל כך את ההרגשה. אחרי כמה שנים, אתה מתרגל למקום החדש, וכיף לך בו, ולכן אני לא מבין זאת.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה